הכפרים התלויים: היסטוריה, נוף ואותנטיות בעורף הריביירה הצרפתית

המונח "הכפרים התלויים" (או בצרפתית: Villages Perchés) מתייחס לאחת התופעות האדריכליות והגיאוגרפיות המרשימות והמזוהות ביותר עם אזור פרובאנס והריביירה הצרפתית. מדובר ברשת של עשרות כפרים עתיקים שנבנו בימי הביניים על ראשי מצוקים מחודדים, פסגות הרים או שלוחות סלע צרות, ונראים כאילו הם תלויים באוויר מעל העמקים והים התיכון. הכפרים הללו, המכונים לעיתים גם "קני נשרים" (Nids d'aigle), מהווים ניגוד מוחלט לערים הנוצצות והמודרניות שנמצאות ממש מתחתיהם, על קו החוף.

הסיבה למיקום הדרמטי הזה הייתה הישרדותית נטו. בימי הביניים, תושבי האזור סבלו מפלישות חוזרות ונשנות של שודדי ים סרצנים וכוחות צבאיים זרים. כדי להגן על עצמם, הם נטשו את היישובים בעמקים ובחוף וטיפסו אל המקומות הגבוהים והבלתי נגישים ביותר. שם, הם בנו ביצורים, חומות ובתים צפופים המקיפים טירה או כנסייה מרכזית. התוצאה היא ארכיטקטורה מעגלית וצפופה (כמו שבלול), סמטאות צרות ומפותלות ומעברים מקורים שנועדו לבלבל פולשים.

כיום, הכפרים התלויים הם המוזיאונים הפתוחים של הריביירה. יש בהם שילוב נדיר של נופים פנורמיים עוצרי נשימה – מצד אחד פסגות האלפים המושלגות ומצד שני הכחול האינסופי של הים – יחד עם אווירה של רוגע, היסטוריה ואמנות. בעוד שחלק מהכפרים (כמו אזה וסן-פול-דה-ואנס) הפכו למוקדי תיירות מפורסמים ושוקקים, אחרים (כמו פייון וסנט-אנייס) נותרו אותנטיים, שקטים ומבודדים, ושומרים על אורח חיים מסורתי.

הכפרים התלויים מתאימים כמעט לכל סוג של מטייל, אך החוויה משתנה מכפר לכפר. זוגות ימצאו בהם את היעדים הרומנטיים ביותר בצרפת: סמטאות אבן עתיקות לאור פנסים, מלונות בוטיק אינטימיים ומסעדות גורמה מול השקיעה.

חובבי היסטוריה ואדריכלות ייהנו לחקור את השרידים הביזנטיים והרומיים, את הטירות העתיקות ואת הכנסיות הבארוקיות. עבור חובבי צילום, הכפרים מספקים זוויות צילום דרמטיות ומשחקי אור וצל שקשה למצוא במקום אחר. עם זאת, חשוב לציין כי עבור משפחות עם עגלות תינוק או אנשים עם מוגבלויות תנועה, הביקור בחלק מהכפרים עשוי להיות מאתגר מאוד בשל ריבוי המדרגות, הסמטאות התלולות והריצוף העתיק.

היסטוריה ואופי: חיים על הקצה

ההיסטוריה של הכפרים התלויים היא סיפור של עקשנות אנושית. הבנייה במקומות כה גבוהים הציבה אתגרים עצומים, שהמרכזי שבהם היה המחסור במים. תושבי הכפרים נאלצו לחצוב בורות מים ענקיים ולבנות מערכות איסוף מי גשמים מתוחכמות, שכן המעיינות היו לרוב בתחתית העמק, באזור המסוכן. המבנה החברתי בכפרים היה הדוק וקהילתי, כאשר הכיכר המרכזית שימשה (ומשמשת עד היום) כלב הפועם של הכפר, מקום למפגש, שוק וחגיגות.

עם חלוף סכנת הפלישות במאות המאוחרות יותר, החלו חלק מהתושבים לרדת חזרה לעמקים ולחוף (מה שיצר לעיתים "כפר תחתון" ו"כפר עליון"), אך הליבה העתיקה נשמרה. במאה ה-20, אמנים רבים גילו את הקסם של הכפרים הללו. ציירים כמו שאגאל, מאטיס ופיקאסו, וסופרים כמו ניטשה, מצאו בהם השראה ומפלט, מה שהוביל לפריחה תרבותית ולהפיכת כפרים רבים למרכזי אמנות וגלריות.

הכפרים הבולטים ומה עושים בהם

אז (Èze) – היהלום שבכתר

זהו הכפר המפורסם והמתוייר ביותר. הוא ממוקם בין ניס למונקו.

האטרקציה המרכזית היא הגן האקזוטי (Jardin Exotique) הממוקם בפסגת הכפר, ליד הטירה העתיקה. הגן מלא בקקטוסים וצמחים סוקולנטים ומציע את אחת התצפיות היפות ביותר בריביירה. הכפר עצמו מלא בגלריות יוקרה וחנויות בשמים.

סן-פול-דה-ואנס (Saint-Paul-de-Vence) – כפר האמנים

מוקף חומות שלמות מהמאה ה-16, הכפר הזה הוא גלריה אחת גדולה.

מומלץ ללכת על טיילת החומות לתצפית, לבקר בבית הקברות שבו קבור האמן מארק שאגאל, ולשוטט בין עשרות הגלריות לאמנות מודרנית ועכשווית הממלאות את הרחובות. בסמוך לכפר נמצא מוזיאון לאמנות מודרנית בלב הטבע.

גורדון (Gourdon) – המרפסת של הריביירה

כפר קטן ומבודד יחסית, היושב על צוק בגובה 760 מטרים.

האטרקציה העיקרית היא הנוף הפנורמי של 80 קילומטרים של רצועת חוף. הכפר כולל טירה, חנויות בוטיק למוצרים מקומיים (דבש, בשמים, זכוכית) וכיכר ויקטוריה המרשימה. זהו שער הכניסה לקניון נהר הלו.

סנט-אנייס (Sainte-Agnès) – הכפר הגבוה ביותר באיזור

מחזיק בתואר "כפר החוף הגבוה ביותר באירופה" (800 מטרים).

כפר זה פחות ממוסחר ומציע חוויה מחוספסת יותר. ניתן לבקר בשרידי הטירה בפסגה, ובביצורים צבאיים ענקיים מקו מאז'ינו שנבנו בתוך ההר במלחמת העולם השנייה כדי להגן מפני פלישה איטלקית.

טורט-סור-לו (Tourrettes-sur-Loup) – עיר הסיגליות

כפר ימי-ביניימי מקסים שפחות עמוס מתיירים. הכפר ידוע בגידול פרחי הסיגליות ובאדריכלות המיוחדת שלו שבה הבתים החיצוניים יוצרים את חומת המגן. מומלץ לבקר במוזיאון הסיגליות הקטן ולטעום גלידת סיגליות.

האוכל בכפרים התלויים נוטה להיות מסורתי ומוקפד, עם דגש על נוף. ההגעה לכפרים התלויים מחייבת תכנון יסודי מראש, שכן הגישה אינה תמיד פשוטה.

טיפים חשובים למטייל

• נעליים: זהו הטיפ החשוב ביותר. הכפרים מרוצפים באבנים עתיקות, חלקות ולא ישרות, וכוללים עליות תלולות. נעלי הליכה נוחות הן חובה.
• עיתוי: כדי להימנע מהמוני התיירים (במיוחד באז ובסן-פול), נסו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות (לפני 10:00) או בשעות אחר הצהריים המאוחרות לקראת השקיעה.
• שמש ומים: גם אם בחוף יש בריזה, בתוך סמטאות האבן האוויר יכול להיות עומד וחם בקיץ. הצטיידו במים וכובע.
• נימוס: זכרו שברבים מהכפרים (במיוחד הפחות מוכרים) חיים אנשים אמיתיים. כבדו את הפרטיות שלהם ושמרו על שקט בסמטאות המגורים.

הכפרים התלויים הם הלב והנשמה של פנים הריביירה. הם מציעים חוויה שהיא מעבר לשיזוף ושופינג – חוויה של חיבור עמוק לנוף, להיסטוריה וליופי על-זמני. ביקור בהם מעניק את האיזון המושלם לחופשה בריביירה הצרפתית.