L'Orangerie – הליקר הרשמי של מונקו

ליקר L'Orangerie על רקע המרינה במונקו

ליקר L'Orangerie על רקע המרינה במונקו

לפני יותר מ-150 שנה, לפני שהנסיכות הפכה לעיר קטנה, 90% מאדמותיה, שבאותם ימים כללו גם את רוקברין-קאפ-מרטן ומנטון, שימשו לחקלאות והחקלאים היו חייבים במס על פירות הדר.

כאשר הרכבת המחברת בין מונקו לצרפת החלה לפעול, חמש שנים לאחר שקזינו מונטה קרלו נפתח בשנת 1863, הכלכלה שהתבססה על חקלאות כאמור הוחלפה במהירות על ידי התיירות והמבקרים שחיפשו מזל בקזינו המפורסם בעולם.

"למרות שמונקו של היום היא 100% עירונית, עדיין נותרו בה שמץ של שורשים חקלאיים, עם 600 עצי חושחש, אשר תמצאו לאורך שדרת Grande-Bretagne, ושדרות Suisse, Italie ו-Moulins". מסביר תושב הנסיכות פיליפ קולאצו.

"הפירות הכתומים על העצים של מונקו הם אורגניים, הם לא טופלו בחומרי הדברה, אבל הם עדיין מרים מכדי לאוכלם. אפילו ארגוני צדקה לא יכולים להשתמש בהם. היה חבל שהם מבוזבזים". אומר לנו קולאצו, שחי במשך תשע שנים בנסיכות.

מר קולאצו, נצר למשפחה עם מורשת צרפתית ואיטלקית, שם לב לכך כי בעוד מונקו מציעה הרבה במונחים של תיור ותרבות, הרי שבכל מה שקשור למזכרות ומתנות מהנסיכות, לא היה משהו מוגדר מתוצרת מקומית שתיירים יכלו לקנות מזכרת או שהתושבים יכלו לתת מתנה לאורחיהם.

לפני כמה שנים, מר קולאצו פנה לממשל כדי לברר אם הוא יכול לערוך ניסוי על כמה עצי תפוזים מרים. הוא קנה ציוד זיקוק ותסיסה והחל בעבודה. כאשר הוא הציג את התוצאות בפני הממשל, כולם התלהבו ובשנת 2015 נוסד מפעל הליקרים L'Orangerie.

ארגזי חושחש בתוך המפעל

ארגזי חושחש בתוך המפעל

"אני אוהב יינות ומשקאות חריפים, ולעיתים קרובות אני מבקר במטעים ובכרמים", הוא אמר לנו מחנות המפעל שנמצאת ב-9 rue de la Turbie, ליד Place d'Armes ברובע קונדמין. "אני לא יינן, אני לא מדען, אז אני לומד על התהליך הכימי של הפיכת התפוזים לליקר דרך חוש הטעם".

ארבעה מרכיבים מרכיבים את הליקר l'Orangerie: חושחש מונקואי, כמות קטנה של סוכר, מים ואלכוהול. בדומה ללימונצ'לו, הליקר מכיל כ-30% אלכוהול. בשנה שעברה, 15,000 טונות של תפוזים הפכו ל-50,000 בקבוקי ליקר לה אורנג'רי.

"אין תוספת צבעים או כימיקלים, המשקה הוא 100% טבעי", מסביר מר קולאצו. מכתב ממוסגר בצרפתית על הקיר מאחוריו מבטא הערכה לבקבוק הליקר "לה אורנג'רי", הראשון שיוצר אי פעם, מאלבר השני, נסיך מונקו. "אגב, אפשר למצוא לעיתים גם משקעים בתחתית הבקבוק, אבל זה הסגנון המקובל של משקאות אורגניים" מזכיר מר קולאצו.

מר קולאצו והנסיך אלבר במפעל L'Orangerie

מר קולאצו והנסיך אלבר במפעל L'Orangerie

ליקר התפוזים מיוצר כולו במקום, מהקטיף הידני ועד לייצור. במהלך הקטיף בן החודשיים שמתחיל בשבוע הראשון של ינואר, חודש מוקדם מהמקובל בגלל מזג האוויר החם השורר כאן, הגננים של עיריית מונקו מספקים את פירות החושחש לרחוב 9 rue de la Turbie.

מזכיר ממשלת מונקו, Jacques Boisson ואשתו, חוזרים אל הסלע אחרי ארוחת הצהריים, מסוקרנים מהניחוח והחזית הצבעונית של המקום הם מחליטים להיכנס פנימה. הם כמובן לוקחים כמה לגימות מהליקר הכתום של מר קולאצו.

הבויסונים, זוג אמיד שחי שנים רבות בניו יורק וגם בפריז, נופלים מייד שבי בקסמו של המשקה – "הוא ריחני מאוד, ונראה לי שהחברים שלנו ימותו עליו" – ורוכשים בקבוק ב-25 יורו.

"המטרה שלי היא למכור 50,000 בקבוקים בשנה", אומר מר קולאצו. "הרעיון שלי הוא שהמשקה יהפוך להיות מזכרת מונקואית אמיתית בראש ובראשונה. אני מקווה שלכל האנשים בנסיכות יהיה בקבוק בבית להציע לאורחים".

הבקבוק היוקרתי המושך את העין עטוף בנייר עם מרקם שמזכיר קליפת תפוז. למפעל L'Orangerie יש אישור למכור בקבוקים ישירות מהמפעל, אבל תוכלו להזמין אותו משירות החדרים במלון שלכם, במסעדות, במועדוני החוף, בברים ובמועדוני הלילה במונקו.

הטעם הנפלא של ליקר התפוזים הזה כבר גרם להיווצרותם של כמה קוקטיילים חדשים. לדוגמה, "מונקו שפריץ" (ליקר תפוזים, יין לבן איטלקי (Prosecco), קרח ו-Zest), "רושר" (עם ג'ין) ו-rose-syrup La Gracieuse, וסביר להניח שיש עוד כמה בדרך…

לרכישת הליקר

לעמוד האינסטגרם המעולה של הליקר