מירוץ הגרנד פרי במונקו (פורמולה 1)

מרוץ הגרנד פרי הופך את הנסיכות הקטנה כל שנה מאז 1929 למסלול מרוצים. המירוץ מתקיים כל שנה בחודש מאי כחלק מאליפות הפורמולה 1 ולמרות ששטח הנסיכות קטן (2 קמ"ר), אורכו של המסלול הוא 260 ק"מ – מה שאומר 78 הקפות של הנסיכות במסלול שאורכו 3.3 ק"מ.

מירוץ זה נחשב לאחד משלושת מרוצי המכוניות החשובים בעולם (ביחד עם אינדי 500 ומרוץ 24 השעות של לה מאן) המירוץ מקבץ אוהדי ספורט מוטורי מכל העולם שבאים אל מונקו במטרה אחת – לצפות במרוץ הפורמולה 1 היחידי בעולם שמתקיים ברחובות של עיר ולא במסלול מרוצים סגור.

אגב, יש רק אדם אחד בעולם (הנהג הבריטי גרהאם היל) שניצח בשלושת המרוצים.

אסור לעקוף גם משמאל

מסלול המירוצים כולל הבדלי גבהים, פניות חדות ומנהרה ולמרות המהירויות הנמוכות יחסית – הוא נחשב לתובעני מכולם. עם זאת, המרוץ נחשב ל"משעמם" יחסית כי אין בו אפשרות של עקיפת מכוניות כמו במירוצים אחרים.

רוב הצופים מתענגים על הרעש של המנועים הרועמים שנוסעים לאורך שדרת אלברט ה-1, סביב מלון Fairmont Monte Carlo ולכיוון קזינו מונטה קרלו  המפורסם, אבל הדרך שנחשבת להכי טובה לצפות במירוץ היא בסטייל המקומי – מעל סיפונה של יאכטה עם כוס שמפניה ביד.

מזכרות ממירוצי הגרנד פרי במונקו ניתן לרכוש כאן

לא פלא שהמירוץ נחשב לאחד האירועים הספורטיביים הפופולריים ביותר בנסיכות. בנוסף הוא היה חלק מתחרויות הסבב באליפות, אירח פעמיים את הגרנד פרי האירופאי (ב-1955 וב-1963) והוא היחיד במרוצי המכוניות שאורכו פחות מהתקן הנדרש (305 ק"מ).

איך זה התחיל? קצת ההיסטוריה…

המרוץ התחיל כאשר נשיא מועדון הרכב של מונקו ביקש לשדרג את המועדון ולהפריד אותו ממועדון הרכב הצרפתי בטענה שמונקו היא מדינה עצמאית. לאחר שבקשתו נדחתה הוא החליט לזכות בהכרה בצורה שונה ויזם את מרוץ הגרנד פרי. והשאר כמו שאומרים היסטוריה.

למעשה, המרוץ צבר פופולריות וחשיבות תוך זמן קצר וכבר ב-1933 הוכר כמרוץ רשמי ע"י FIA – ההתאחדות הבינלאומית למועדוני רכב. עם זאת, המרוץ נכלל בסבב תחרויות הפורמולה 1 רק ב-1950 ומאז 1955 הוא מתקיים ברציפות.

במהלך השנים גם הוכנסו שנויים במירוץ, למשל החל מ-1969 הוספו למסלול מעקות בטיחות לאחר מקרים מצערים (שני נהגים שנפלו לים), מספר המשתתפים במרוץ השתנה לאורך השנים וכן בשנים 1972, 1973 ו-1976 התוואי של המסלול הותאם לשינויים במונקו (למשל בעקבות הקמת קומפלקס של בריכות שחייה).

לא רוצים להרוס לכם את החוויה אבל כדאי שתנסו לצפות במירוץ ממקום גבוה יחסית :). לא ברור אם מדובר בצירוף מקרים או במשאלת מוות מובנית של נהגי מירוצים, אבל מרוץ זה הביא מזל רע למשתתפיו…

• איירטון סנה שניצח במרוץ 6 פעמים (יותר מכל נהג אחר) נהרג במרוץ מכוניות אחר.
• קארל ונדלינגר איבד את השליטה על רכבו במהלך אימון במסלול המרוצים, פגע בקיר ונכנס לתרדמת.
• מיכאל שומאכר שניצח במרוץ 5 פעמים נפגע בתאונת סקי ב-2013 ונמצא בתרדמת מאז.
• גרהאם ביל שניצח במירוץ 5 פעמים נהרג בהתרסקות מטוס.

למידע נוסף על מירוץ מונטה קרלו

מירוץ מונטה קרלו ההיסטורי

מירוץ מונטה קרלו נחשב לאחד המרוצים ההיסטוריים החשובים בעולם מסיבה אחת – הוא מוגבל למכוניות משנות היצור 1934-1979 ומחייה את תור הזהב של מרוצי המכוניות של פעם. המירוץ מתקיים בדיוק באותו מסלול של מרוץ הפורמולה 1 רק שבועיים לפניו.

מזכרות ממירוצי הגרנד פרי במונקו ניתן לרכוש כאן

כיום מתקיימים במונקו שני מרוצים שונים

• מירוץ מכוניות היסטוריות שמתקיים כל שנה זוגית.
• מירוץ מכוניות מירוץ היסטוריות שמתקיים כל שנה לא-זוגית.

והם מחולק ל-7 קטגוריות רכב שונות

• קטגוריה A  – מכוניות עד שנת הייצור 1939.
• קטגוריה B  – מכוניות מירוץ מסוג פורמולה 1 ופורמולה 2 עד שנת הייצור 1961.
• קטגוריה C – מכוניות ספורט שיוצרו בשנים 1952-1955.
• קטגוריה D – מכוניות מירוץ מסוג פורמולה 1 שיוצרו בשנים 1961-5.
• קטגוריה E  – מכוניות מירוץ מסוג פורמולה 1 שיוצרו בשנים 1966-1972.
• קטגוריה F  – מכוניות מירוץ מסוג פורמולה 1 שיוצרו בשנים 1973-8.
• קטגוריה  G – מכוניות מירוץ מסוג פורמולה 3 שיוצרו בשנים 1974-8.

לפרטים נוספים על המירוץ ההיסטורי

הראלי ההיסטורי

מונקו היא גן עדן לחובבי הספורט המוטורי גם בתחום נוסף – ראלי של רכבים היסטוריים שמעמיד במרכז שני גורמים: סיבולת אנושית של הנהגים וכשירות טכנית של הרכבים. כשמוסיפים לכך את העובדה שהראלי נערך בינואר ומצריך נהיגה ברחבי אירופה – מדובר באתגר לא פשוט.

הכל התחיל בשנת 1911 כחלק מהיריבות המיתולוגית בין עיירות החוף ניס ומונטה קרלו. בניס נערך בשנה זו לראשונה קרנבל שמשך קהל של לקוחות עשירים לבתי הקזינו, לכן במונקו החליטו להתחרות בהם. הם ארגנו תחרות רכב שיוצאת לדרכה מערים שונות באירופה ומסתיימת במונקו.

בראלי הראשון השתתפו 23 מכוניות שיצאו לדרכם מנקודות מוצא שונות באירופה (פאריס, בריסל, ז'נווה, וינה וברלין). הפרס למקום הראשון באותם הימים היה 10,000 פרנקים ופסל מארד והמכוניות נסעו במהירות מסחררת יחסית לימים ההם – מהירות ממוצעת של 10 קמ"ש.

וכמו בכל תחרות שמכבדת את עצמה – סקנדל על ההתחלה

כל המכוניות הגיעו לפי התכנון למונקו ב-28.1 אבל המכונית שהגיעה במקום הראשון נפסלה. זה לא היה בגלל שהיא לא נסעה מהר (היא נסעה במהירות ממוצעת של 30 קמ"ש לאורך 1700 ק"מ מברלין) אלא כי היא לא השתתפה במצעד החגיגי כנדרש.

לכן הוכרז שהזוכה במקום הראשון הוא Henry Rougier שנהג 1020 ק"מ מפריז למונקו. אבל נראה שזה היה משחק מכור מסיבה אחת – אותו Henry Rougier זכה לכבוד במונקו כבר שנה קודם לכן כשטס מעל הנסיכות, פעולה שנחשבה מסוכנת ונועזת באותם הימים.

בשנה לאחר מכן מספר המשתתפים גדל פי 4 והראלי הפך למסורת, למרות שהוא הופסק בשנים של מלחמת העולם הראשונה (הוא חודש רק ב-1924) והשנייה (חודש ב-1950) . עם השנים נוספו לראלי גם אירועים נלווים, למשל אירוע לנשים כדי למשוך גם את בנות המין היפה למונקו.

עם השנים הראלי נחשב לאחד מאירועי הראלי הגדולים באירופה, למשל מאז 1973 תוצאות הראלי נכללות בתוצאות אליפות הראלי האירופאית. אמנם משנות ה-60 ואילך הראלי שינה את פניו ומדגיש מהירות על חשבון העמידות (הן האנושית והן המכנית), אבל אין ספק שהוא דרך מצוינת לחגוג את החורף במונקו.

מזכרות ממירוצי הגרנד פרי במונקו ניתן לרכוש כאן

שאלות ותשובות