בית האופרה של מונקו – Salle Garnier

בית האופרה של מונקו - מבט מבחוץ

בית האופרה של מונקו – מבט מבחוץ


מונקו תמיד הייתה מקום לביטוי של דחפים אמנותיים שונים, אבל רק ב-1866 נחנך בקזינו מונטה קרלו המפורסם אולם תיאטרון. אולם זה שימש כאולם הפרטי של נסיך מונקו דאז קארל השלישי והוא כלל כניסה ראשית שנשמרה לבני משפחת המלוכה.

עם זאת, הגודל הקטן של האודיטוריום ובמיוחד של הבמה לא איפשר הופעות גרנדיוזיות אלא רק אופרטות (חלום ליל קיץ, רומיאו ויוליה, דון פסקואלה ועוד). יתרה מזאת – אופרטות אלו הוצגו בגרסה מקוצרת שכללה רק סצנות נבחרות מפאת המקום המצומצם, הקושי לגייס זמרים וגם העובדה שהרכבת הצרפתית עצרה במונקו רק לעיתים נדירות.


תכנון טיולים באנר

פריז לעניים

הכל השתנה ב-1879 עם חנות בית האופרה של מונקו במתחם הקזינו. בית האופרה נבנה תוך 8 חודשים ע"י צ'ארלס גרנייה, האדריכל של בית האופרה בפריז ונקרא על שמו – Salle Garnier. המקום נחשב העתק מיניאטורי ומדויק של בית האופרה בפריז (בכל זאת אותו האדריכל ואותו סגנון בל אפוק…), אבל מכיל רק 524 מקומות ישיבה ולא 2000 כמו בפריז.

airalo ad

אגב, בערב הפתיחה של המקום הופיעה בו שרה ברנאר שנחשבה לשחקנית הגדולה ביותר של זמנה מחופשת לנימפה. אמנם המקום לא יועד במקור להעלאה של אופרות, אך שיפוץ שנעשה באזור הבמה הפך את המקום אידאלי לאופרות ולסמל האיכות של הנסיכות.

עם זאת, בהתחלה הוצגו במקום 4 אופרות צרפתיות ואיטלקיות בשנה אך הן לא הוצגו בשלמותן. למעשה, האופרות כללו רק את הקטעים הידועים שהושרו ע"י זמרי הבית. אמנם הכניסה הראשית למבנה הייתה ועודנה באמצעות אטריום מהקזינו, אבל לנסיך מונקו הייתה כניסה פרטית מהצד המערבי של האולם.

הראש היהודי ממציא פטנטים גם באופרה

במהלך השנים מספר האופרות עלה לממוצע של 12 בעונה, הרפרטואר הכיל גם אופרות בשפות נוספות ועונת האופרה נקבעה לחודשים ינואר – מרץ. עם זאת, השינוי העיקרי באופרה של מונקו התרחש ב-1892 עם מינויו של Raoul Gunsbourg (לא רק יהודי אלא נכד של רב) למנהל. Raoul Gunsbourg נשאר בתפקידו כמעט 60 שנה ( עד 1951 ) והפך את בית האופרה של מונקו לאחד מהגדולים בעולם.

האופרה הספר מסיביליה בבית האופרה במונקו

האופרה הספר מסיביליה בבית האופרה במונקו

בזמנו הועלו במקום 46 הצגות בכורות של אופרות שונות (ביניהן "קללת פאוסט של ברליוז ודון קישוט של מאסנה ועוד) והופיעו בו גדולי האמנים (קארוזו, פאברוטי, פלסידו דומינגו ורבים אחרים).  ואגב, צחוק הגורל הוא שאמנם הקמת המקום נמשכה 9 חודשים, אבל שיפוצו בשנים 2003-6 כדי להתאימו למאה ה-21 לקח יותר משנתיים.

כך חולפת תהילת עולם?

עם זאת, הודות לעובדה שבמקום מועלות בעיקר הפקות גדולות בעלויות ענק, נחשב המקום למעוז האליטה השמרנית של מונקו. לכן, כיום משמש בית האופרה גם לאירועי גאלה וארוחות ערב חגיגיות, למשל :ארוחה לציון 100 שנים לרובע מונטה קרלו בהנחיית גרייס קלי והנסיך רנייה השלישי, ארוחת ערב חגיגית לציון נישואיו של נסיך מונקו אלבר השני ועוד.

כמו כן, המקום מארח את פסטיבל הג'ז של מונקו ואת פסטיבל הקיץ של מונקו. ושימו לב – למקום יש קוד לבוש וכל הגברים מחויבים ללבוש ז'קט בהגיעם למקום. ואגב, בית האופרה הוא לא רק אופרה אלא גם פנינה גם מבחינה אדריכלית: עיטורים בצבעים אדום ולבן ושפע של תבליטים, פסלים וציורי קיר.

ליצירת קשר