אזור מונאקו אמנם היה מיושב החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, אבל נסיכות מונקו הוקמה הלכה למעשה רק ב-1297. אז כבשו פרנסואה גרימלדי ובן-דודו רנייה שהיה גם בנו החורג את המצודה בראש סלע מונקו מחופשים לנזירים פרנציסקניים.
האירוע הזה מונצח עד היום בסמל מונקו (2 נזירים החמושים בחרבות), אבל לא פחות חשוב – הוא התחיל את שושלת המלוכה של מונקו. מכיוון שפרנסואה גרימלדי היה חשוך ילדים, רנייה הוא שזכה לרשת אותו ומאז הכל היסטוריה.
אבל כמו בכל משפחה גם בבית גרימלדי לא הכל הלך חלק. למשל, בשנת 1298 הנפוליטנים לא השלימו עם כיבוש סלע מונקו והטילו עליה מצור. אחרי 3 שנים נכנע רנייה הראשון ויצא לגלות בצרפת, לא לפני שקיבל פיצוי כספי נדיב, תוארי אצולה ופנסיה שנתית. הבכור ב-4 ילדיו הוא שארל ה-1 שנחשב למייסד שושלת גרימלדי, השושלת ששולטת בנסיכות מונקו עד היום.
הסיבה לכך היא שהוא זה שהחזיר את השליטה בצוק מונקו. זה אמנם לקח לו 30 שנה, אבל הודות לפעילויות שונות (העמדת הצי המקומי לרשות צרפת, שירות אנשי מונקו כשכירי חרב בצבאות אחרים) הוא הרחיב את שטחה של מונקו והעשיר את עצמו.
ההצלחה הכלכלית והפוליטית שלו כמובן נחשבה כפרובוקציה ע"י רפובליקת ג'נואה, מה שהביא למצור ימי ויבשתי על מונקו בשנת 1357. שארל לא רק נכנע, אלא גם ויתר על כספים ושטחים ומת זמן קצר לאחר מכן (כנראה משברון לב).
ירש את שארל ה-1 בנו רנייה ה-2. הוא אמנם שלט במונקו רק 5 שנים, אבל בזמן הזה הספיק להילחם כחלק מצבא צרפת בקרב פואטייה ולהפסיד. הוא נלקח בשבי ע"י ג'ון מלנקסטר שנתן אותו כמתנה למלך אדוארד ה-3. מבחינת מונקו זה היה קריטי והנסיכות נמכרה לגנואנים.
החליפו אותו בשנים 1419-1439 מונקו 3 מ-9 ילדיו: אמבריוז, אנטואן וג'ובאני שנקרא גם ז'אן ה-1. האחרון נהנה מהמלוכה גם באופן עצמאי הודות לעובדה ששלט בנסיכות פעמיים: בשנים 1395 ו-1436-1454.
אחריו שלט במונקו קטלן (1454-7) שהוחלף ע"י קלודין. מכיוון שע"פ החוק המקומי אישה אינה יכולה למשול במונקו היא נישאה ללמברט. הוא שימש הריבון 10 שנים והוריש את התואר לז'אן ה-2, הבכור מששת ילדיו.
ז'אן השני שלט במונקו 11 שנה עד שנרצח בשנת 1505 ע"י אחיו לוסיאן – מה שהפך את האחרון לשליט הנסיכות עד 1523. בזמן הזה הוא הרחיב את ארמון הנסיך וביצע בו שיפוצים.
בתקופת שלטונו נסיכות מונקו לא הייתה עצמאית אלא סוג של אוטונומיה צרפתית. למרבה הצער לוסיאן נרצח ע"י אחייניתו בארמון הנסיך. ללוסיאן היו 5 ילדים: 3 נפטרו בילדותם, בת בשם קלודין (שכמובן לא יכלה לרשת את הכתר בגלל מינה) ובן בשם אונורה ה-1 שהיה בן 9 חודשים במות אביו.
לאונורה מונה אפוטרופוס, הדוד שלו אוגוסטין, אך האחרון נפטר כשאונורה היה בן 9. עד שאונורה הגיע לגיל 18 שימש כריבון קרוב משפחתה בשם אטיין (סטיבן) גרימאלדי. בניגוד לאביו, אונורה הפך את מונקו לאזור חסות ספרדי – מה שמחד אפשר לנסיכות להתמקד בפיתוח (למשל שיפוץ כנסיית סנט ניקולאס) ולא בהגנה, אך מצד שני דרדר את מצבה הכספי.
לאונורה היו 4 ילדים והבכור בהם, שארל ה-2 מונה לשליט. הוא שלט בנסיכות 8 שנים ומכיוון שסירב לשלם מיסים לדוכס מסבוי – אולץ לוותר על מנטון ו-Roccabruna. הוא נפטר בגיל 33 ומכיוון שלא היו לו ילדים, ירש אותו אחיו הצעיר הרקול (היו להרקול שני אחים בוגרים יותר אך הם נפטרו בילדותם).
הרקול שימש כריבון מונקו עד הרצחו בשנת 1604, כך שבנו אונורה ה-2 ירש את הכתר בהיותו בן 6 בלבד. הוא זכה לחסות של דודו עד שהגיע לגיל 18 – מה שגרם לנסיכות הקטנה להיכבש ע"י ספרד ולתושביה נאסר לשאת נשק.
אחרי 8 שנים שהוא שלט במונקו הוא החליט לשים קץ לשליטה הספרדית במקום ופנה לעזרת צרפת. בשנת 1641 נחתם בין מונקו לצרפת הסכם פרון שלפי מתחייבת צרפת להגן על הנסיכות ונותנת לה עצמאות. אמנם התוצאה הייתה שאונורה ה-2 איבד את כל נכסיו באיטליה ובספרד, אבל מצד שני הוא זכה להיקרא "נסיך מונקו הראשון" ולא "לורד מונקו" כמו אבותיו.
בנו היחיד ארקול נהרג בקרב בשנת 1651 והתואר "נסיך מונקו" עבר לנכד לואי. הוא היה בן 9. כמובן שרק בגיל 20 הוא הוכתר לשליט בפועל, אבל מלך בנסיכות כמעט 40 שנה. החליף אותו בנו הבכור אנטוניו ה-1 שבנה את מבצר אנטואן במונקו (שכמובן נושא את שמו) וחיבר את רובע קונדמין לשאר הנסיכות.
מכיוון שהיו לאנטוניו רק 4 בנות (הבכורה ושתיים נוספות נפטרו בלידתן), הוא הוריש את התואר לבכורה שבהן – לואיז. אמנם היו לו גם 5 ילדים שנולדו מחוץ למסגרת הנישואין, אבל לפי החוק במונקו הם לא ראויים לרשת את הכתר.
לואיז הייתה אחת משתי נשים בלבד ששלטו בנסיכות, אבל היא זכתה בתואר בתנאי שתינשא ותחלוק אותו עם בעלה. היא נישאה בגיל 18 ל- ז'אק פרנסואה גויון, אבל הוא העדיף להישאר בפריז, כנראה בגלל מספר הפילגשים שהיו לו שם.
יתרה מזאת – עם מותה של לואיז ב-1732 הוא ויתר על התואר "נסיך מונקו" והעניק אותו לבנם אונורה ה-3. הוא הוכתר לנסיך מונקו למרות שהתגורר בפריז ואיבד את התואר אחרי כ-60 שנה. החליף אותו בנו אונורה ה-4 ב-1795, אך רק בשנת 1815 (בעקבות החלטות קונגרס וינה) הוא חזר לשלוט בנסיכות.
בנו אונורה ה-5 החליף אותו ב-1819. הוא שלט בנסיכות עד 1841, אך מכיוון שלא היו לא ילדים (הבן שנולד לו שלא במסגרת הנישואין לא נחשב כיורש עצר) – השלטון בנסיכות עבר לאחיו פלורסטאן ה-1 שמונה לנסיך מונקו.
בתקופת שלטונו הכפרים מנטון ורוקברון התכוננו להיפרד ממונקו ולהסתפח לממלכת סרדיניה, אבל הוא עשה הכל כדי למנוע זאת מהם, אפילו איים להתפטר. כשהוא נפטר ב-1856 (לאחר שחזר בו מכוונת ההתפטרות) ירש אותו בנו שארל ה-3 וקיבל נסיכות מסוכסכת ומפולגת.
בתקופת שלטונו מנטון ורוקברון הועברו באופן רשמי לצרפת – מה שסלל את הדרך להכרה צרפתית בעצמאות מונקו. עם זאת, מסירת הכפרים (שעד כה שילמו מיסים למונקו) לצרפת הביאה את מונקו לקשיים כלכליים והיה צורך במקורות הכנסה חלופיים.
שארל ה-3 הגה רעיון להקים בית קזינו בנסיכות ולפתוח לצידו תחנת רכבת. התוכנית שלו עלתה על הציפיות וקזינו מונטה קרלו נחשב עד היום לאחד המפורסמים (והרווחיים) בעולם. מונקו בזכותו כה עשירה עד שתושביה כלל לא נדרשים לשלם מיסים שיעשירו את קופתה.
עם מותו החליף אותו בנו אלבר ה-1. אלבר נחשב ל"נסיך הנווט" הודות להתעניינותו באוקיינוגרפיה. הוא גם זה שייסד את ראלי מונטה קרלו שמתקיים עד היום. לאחר שנפטר ירש אותו בנו לואי ה-2, הנסיך שהכניס את מונקו למאה ה-20 על כל המשתמע מכך.
לואי ה-2 המשיך לפתח את הנסיכות: ייסד את מרוץ הגרנד פרי, הקים את להקת הבלט מונטה קרלו והקים את אצטדיון לואי ה-2 (שנקרא כמובן על שמו), אצטדיון ברובע פונטווויל שבו נערכת תחרות האתלטיקה הרקולס.
אגב, יהדות מונקו חווה ללואי ה-2 חוב ענק. למרות שהנסיכות נכבשה ע"י הצבא המלכותי האיטלקי וע"י הוורמאכט במלחמת העולם השניה הוא הזהיר את תושבי הנסיכות היהודים מפני הכוונה להתנכל אליהם וחלקם נמלטו מהנסיכות. אחד מ-100 אלה שנתרו ונשלחו לאושוויץ היה רנה בלום, מייסד בלט מונטה קרלו.
ללואי לא היו ילדים חוקיים, אבל הודות לחוק שהוא חוקק הותר לו להוריש את הכתר לבתו הלא-חוקית שרלוט. למזלה של הנסיכות שעד היום לא מותירה לנשים למשול, היא ויתרה על הכתר לטובת בנה רנייה ה-3.
הוא כיהן כנסיך מונקו 56 שנה, אחד מראשי המדינה ששלטו הכי הרבה שנים במאה ה-20. הוא זכה לפרסום עולמי הודות לנישואי עם השחקנית גרייס קלי, אבל לא כולם יודעים שהוא היה חובב בולאות והקים את מוזיאון החותמות והמטבעות בנסיכות. כשנפטר בשנת 2005 הועברה הנסיכות לשלטונו של בנו אלבר ה-2, נסיך מונקו הנוכחי.
מונקו הפכה להיות מדינה עצמאית בשנת 1861 אך ההיסטוריה שלה ושל משפחת גרימלדי נמשכת עוד הרבה קודם. פירטנו על כך בהרחבה בכתבה.
נסיכות מונקו מתפרנסת בעיקר מההכנסות של קזינו מונטה קרלו, מה שהופך אותה לאחת המדינות העשירות בעולם במיוחד ביחס לגודלה המזערי. העושר של הנסיכות כה גדול שאין לה צורך בגביית מיסים מתושביה.
מונקו נוסדה ב-1215 כחלק מרפובליקת גנואה, אבל החל מ-1297 היא נשלטת ע"י שושלת גרימלדי. הרחבנו על ההיסטוריה שלה במאמר הזה.
למרות שמונקו היא אחת המדינות העשירות בעולם ומאכלסת את מספר המיליונרים הגבוה בעולם (יחסית לשטחה), המטבע שלה הוא אירו. עם תכנון נכון אפשר לטייל במונקו בלי לפשוט רגל, יד ו/או כיס. הסבר מלא איך לעשות זאת – כאן.
מונטה קרלו היא לא רק קזינו, חופים מוזהבים וסלבריטיז בכל פינה, הידעתם שפסטיבל הקרקס הגדול…
מה אם היינו אומרים לכם שמהיום, בכל חודש, אתם מקבלים מאיתנו חבילה של ממתקים כל…
אם גם אתם מכירים את נסיכות מונקו הודות לגרייס קלי (אשתו של נסיך מונקו דאז…
אם זמנכם במונקו קצוב ואתם רוצים להספיק לראות כמה שיותר ממנה במינימום זמן, בין האטרקציות…
עם יותר מ-3 מיליארד אנשים ברחבי העולם שנמצאים בהסגר, חברות התעופה המקורקעות ושדות התעופה הרבים…
ה-19.11 אינו עוד יום במונקו. זהו יום העצמאות של הנסיכות שבו מאז 1734 כולם חוגגים…